מה זה DLSS: ההסבר המלא לגיימרים, מגרסה 1 ועד DLSS 4.5

מה זה dlss ואיך זה עובד?

dlss היא טכנולוגיה שפיתחה NVIDIA לכרטיסי המסך מסדרת GeForce RTX, והשם שלה הוא קיצור של Deep Learning Super Sampling. הרעיון פשוט: במקום שכרטיס המסך יחשב כל פיקסל ברזולוציה המלאה, המשחק מרונדר ברזולוציה נמוכה יותר, ומודל של בינה מלאכותית משחזר ממנה תמונה ברזולוציה גבוהה. המודל אומן מראש על כמויות גדולות של תמונות באיכות גבוהה, והוא רץ על ליבות ייעודיות בכרטיס שנקראות Tensor Cores. התוצאה היא קצב פריימים גבוה יותר, עם תמונה שבמקרים רבים נראית קרוב מאוד לרזולוציה המלאה.

המודל לא עובד רק על פריים בודד. הוא משתמש גם במידע מהפריימים הקודמים ובנתוני תנועה שהמשחק מספק, כדי להבין איך כל אובייקט זז ולשחזר פרטים שלא היו בתמונה המקורית. לכן DLSS צריך תמיכה של המשחק עצמו, ולא ניתן להפעיל אותו על כל משחק. כיום הוא נתמך במאות משחקים ואפליקציות, כולל רוב משחקי הפעולה הגדולים.

במשחקים שתומכים בטכנולוגיה, DLSS מופיע בתפריט הגרפיקה עם כמה מצבים. מצב איכות מרנדר ברזולוציה קרובה יותר למלאה ונותן את התמונה החדה ביותר, ומצבי ביצועים וביצועים מרביים מרנדרים ברזולוציה נמוכה יותר ונותנים את קצב הפריימים הגבוה ביותר. יש גם מצב DLAA, שמשתמש באותו מודל כדי לשפר את החדות ברזולוציה המלאה, בלי להוריד אותה.

כדי להבין מה זה dlss בפועל, כדאי לחשוב על משחק שרץ לאט ברזולוציה גבוהה. בלי הטכנולוגיה, הפתרון היחיד הוא להוריד רזולוציה או הגדרות גרפיקה ולקבל תמונה פחות חדה. עם DLSS, הכרטיס עובד ברזולוציה נמוכה, אבל מה שמוצג על המסך נראה קרוב לרזולוציה הגבוהה, כך שמקבלים גם ביצועים וגם תמונה חדה.

איך DLSS התפתח מגרסה לגרסה?

DLSS עבר שינויים גדולים מאז שהושק, וכל גרסה הוסיפה יכולת חדשה. חשוב להכיר את הגרסאות, כי כל אחת קשורה לדור אחר של כרטיסי מסך, והשם שמופיע על הקופסה לא תמיד אומר אילו יכולות באמת זמינות לכם. הטבלה הבאה מסכמת את ההתפתחות לפי המידע ש-NVIDIA ואתרי חומרה מקצועיים פרסמו.

הגרסה הראשונה סבלה מתמונה מטושטשת במשחקים רבים, וזה יצר לטכנולוגיה מוניטין בעייתי בהתחלה. DLSS 2 שינה את התמונה, כי הוא השתמש במודל אחד שאומן באופן כללי ולא דרש אימון נפרד לכל משחק. מכאן הטכנולוגיה הפכה לפופולרית, והופיעה במשחקים גדולים כמו Cyberpunk 2077 ו-Control. הגרסאות הבאות כבר לא עסקו רק בשחזור רזולוציה, אלא גם ביצירת פריימים שלמים ובשיפור של תאורה ושל השתקפויות.

כדאי לדעת שהמספר בשם הגרסה לא תמיד מעיד על החומרה שנדרשת. NVIDIA משתמשת בשם DLSS כשם כללי לכמה טכנולוגיות, וחלק מהשיפורים של כל גרסה מגיעים גם לכרטיסים ישנים. לכן כשמשחק מציג תמיכה ב-DLSS 4, זה לא אומר שכל היכולות יעבדו על כל כרטיס RTX.

מה זה frame generation?

frame generation, או יצירת פריימים, היא היכולת שנוספה ב-DLSS 3 עם סדרת RTX 40. במקום רק לשפר כל פריים, הכרטיס מרנדר שני פריימים אמיתיים, ומודל בינה מלאכותית מייצר פריים שלישי שמתאים לרגע שביניהם. כך מספר הפריימים שמוצגים על המסך עולה באופן משמעותי, והתנועה נראית חלקה יותר. זו שיטה של אינטרפולציה, כלומר השלמה בין שני פריימים שכבר קיימים, ולא ניחוש של העתיד.

ב-DLSS 4, שהושק יחד עם סדרת RTX 50, NVIDIA הציגה יצירת פריימים מרובה. לפי NVIDIA, הכרטיס יכול לייצר עד שלושה פריימים נוספים על כל פריים שהוא מרנדר, כלומר פי 4 פריימים על המסך. ב-DLSS 4.5 המכפיל עלה עד פי 6, ונוספה גם יצירת פריימים דינמית, שמתאימה את המכפיל לקצב הפריימים הנדרש בכל רגע. יצירת פריימים מרובה זמינה רק בכרטיסי RTX 50, ויצירת פריימים רגילה זמינה מסדרת RTX 40.

ההבדל בין הגרסאות חשוב במיוחד כשקונים כרטיס מסך. מודעות ומפרטים מציינים לעתים קצב פריימים עם יצירת פריימים מרובה, ומספרים כאלה לא ניתנים להשוואה ישירה לכרטיס שלא תומך בה. כשמשווים כרטיסים, כדאי לחפש ביקורות שמציגות גם ביצועים בלי יצירת פריימים, כדי להבין את הכוח האמיתי של הכרטיס.

האם פריימים שנוצרו בבינה מלאכותית מרגישים כמו פריימים אמיתיים?

זו השאלה שמעוררת את רוב הוויכוחים סביב הטכנולוגיה. פריימים שנוצרו בבינה מלאכותית משפרים את החלקות שרואים על המסך, אבל הם לא משפרים את זמן התגובה. המשחק עדיין מגיב לפקודות שלכם לפי קצב הפריימים שהכרטיס באמת מרנדר, ולכן אם הקצב הבסיסי נמוך, המשחק עלול להרגיש איטי גם כשהמונה מציג מספר גבוה. בגלל זה NVIDIA משלבת עם יצירת הפריימים את טכנולוגיית Reflex, שנועדה להפחית את השהיית המערכת.

המשמעות המעשית היא שיצירת פריימים עובדת הכי טוב כשקצב הפריימים הבסיסי כבר סביר, והמטרה היא לנצל מסך עם קצב רענון גבוה. במשחקי עלילה, הרפתקאות וסימולציה, שבהם החלקות חשובה יותר מתגובה מהירה במיוחד, היתרון מורגש מאוד. במשחקי יריות תחרותיים, שחקנים רבים מעדיפים לכבות את יצירת הפריימים ולהסתפק בשחזור רזולוציה, כדי לקבל את התגובה המהירה ביותר. במשחקים עם תנועה מהירה מאוד אפשר לפעמים לראות גם פגמים קטנים בתמונה, בעיקר סביב טקסט ואלמנטים של ממשק.

יש גם שאלה של זמן. הטכנולוגיה משתפרת עם כל גרסה, ו-NVIDIA מאפשרת באפליקציה שלה לעדכן את הגרסה שבה משתמשים חלק מהמשחקים הנתמכים. כך גם משחק ישן יחסית יכול ליהנות משיפורי איכות של המודלים החדשים, בלי לחכות לעדכון מהמפתחים.

איזה כרטיס מסך תומך באיזו גרסת DLSS?

נקודה שמבלבלת קונים רבים היא ש-DLSS הוא לא יכולת אחת. חלק מהיכולות, כמו שחזור רזולוציה, Ray Reconstruction ו-DLAA, זמינות בכל כרטיסי GeForce RTX, מסדרת RTX 20 ואילך, והן מקבלות שיפורים גם בגרסאות חדשות. יכולות אחרות, כמו יצירת פריימים, דורשות חומרה חדשה יותר. הטבלה הבאה מסכמת מה זמין בכל דור, לפי המידע של NVIDIA.

המשמעות לקונה היא שכרטיס ישן יותר עדיין נהנה משיפורי איכות התמונה של הגרסאות החדשות, אבל לא מכל היכולות. מי שקונה היום כרטיס חדש ורוצה ליהנות מיצירת פריימים מרובה צריך כרטיס מסדרת RTX 50. במדריך כרטיס מסך פירטנו איך לבחור כרטיס לפי רזולוציה ותקציב, ובכתבה rtx 5090 תמצאו את הפרטים על הכרטיס החזק בסדרה.

DLSS, FSR או XeSS: מה ההבדל?

DLSS הוא לא הפתרון היחיד בשוק. ל-AMD יש טכנולוגיה בשם FSR, ולאינטל יש טכנולוגיה בשם XeSS, ושתיהן עושות דבר דומה: מרנדרות ברזולוציה נמוכה ומשחזרות תמונה ברזולוציה גבוהה. ההבדל המרכזי הוא בחומרה. DLSS עובד רק בכרטיסי NVIDIA RTX, בעוד שחלק מהגרסאות של FSR ו-XeSS יכולות לעבוד גם על כרטיסים של יצרנים אחרים, ולפעמים גם על קונסולות.

במשחקים רבים שלוש הטכנולוגיות זמינות באותו תפריט, ואפשר לנסות כל אחת ולבחור את זו שנראית הכי טוב על המחשב שלכם. ההשוואות של אתרי חומרה מקצועיים משתנות לפי המשחק ולפי הגרסה של כל טכנולוגיה, ולכן כדאי לבדוק השוואה עדכנית למשחקים שאתם משחקים. מי שבוחר כרטיס מסך צריך לקחת בחשבון את הטכנולוגיות האלה כחלק מההחלטה, כי הן משפיעות על הביצועים בפועל לא פחות מהמפרט.

מבחינת הקונה, הזמינות של טכנולוגיות כאלה היא עוד שיקול בין יצרני כרטיסים. מי שמשחק במשחקים שתומכים ב-DLSS באופן נרחב יקבל יתרון בכרטיסי NVIDIA, ומי שמשחק בעיקר במשחקים שתומכים ב-FSR יכול לשקול גם כרטיסי AMD. כדאי לבדוק את רשימת המשחקים הנתמכים של כל טכנולוגיה מול המשחקים שאתם באמת משחקים.

מתי כדאי להפעיל DLSS?

ברוב המקרים, הפעלת DLSS במצב איכות היא החלטה טובה במשחקים שתומכים בו. היא מעלה את קצב הפריימים, ובמקרים רבים התמונה נשארת חדה מאוד ולפעמים אף יציבה יותר מהרזולוציה המקורית. אם קצב הפריימים עדיין נמוך, אפשר לרדת למצב מאוזן או למצב ביצועים. במסכים ברזולוציית 4K, גם מצבי הביצועים נראים טוב, כי הרזולוציה הבסיסית עדיין גבוהה.

יצירת פריימים כדאי להפעיל כשיש לכם מסך עם קצב רענון גבוה והקצב הבסיסי כבר סביר, ובמשחקים שבהם החלקות חשובה יותר מתגובה מיידית. היא שימושית במיוחד במחשבים ניידים, שבהם ההספק של כרטיס המסך מוגבל, ואת השיקולים לכך פירטנו במדריך מחשב נייד גיימינג. מי שבונה מחשב חדש ימצא את כל השיקולים במדריך מחשב גיימינג, ואת כל התכנים שלנו על משחקים וחומרה ריכזנו בעמוד גיימינג.

אם אתם לא בטוחים איזה מצב לבחור, התחילו במצב איכות ובדקו את קצב הפריימים. אם הוא נמוך מהקצב שהמסך שלכם מסוגל להציג, נסו מצב מאוזן, ואחר כך הוסיפו יצירת פריימים אם הכרטיס תומך בה. כך תמצאו את האיזון שמתאים לכם בין חדות, חלקות ותגובה.